פסק-דין בתיק ב"ל 13491-04-12

1.         לפני ערעור על החלטת הודה הרפואית לעררים מיום 1.2.12 אשר קבעה כי אין החמרה בנכות המערער כתוצאה מפגיעה בעבודה מיום 18.7.99.

2.         המערער נפגע בעבודה ביום 18.7.99.

3.         בשנת 2010 הגיש המערער בקשה להחמרת מצב בקשר עם ע"ש מותני בגינו, לא הוענקו לו בעבר אחוזי נכות.

4.         וועדה רפואית מיום 23.12.10 קבעה כי קיימת החמרה במצבו וכי נכותו בע"ש מותני הינה בשיעור 20% ומכך יש לנכות 10% בגין מצב ניווני ותחלואה טבעית.

5.         המשיב הגיש ערר על החלטה זו וועדה רפואית לעררים מיום 1.2.11 קבעה כי הפגיעה בעמוד שדרה מותני לא נובעת מהתאונה.

6.         על החלטה זו הוגש ערעור.

            ביום 13.11.11 ניתן פסק דין בהסכמה לפיו יוחזר עניינו של המערער לוועדה בהרכב אחר על מנת שתדון בערר המוסד מיום 6.1.11 כאשר לטענת המוסד הנכות לא נגרמה ע"י התאונה אלא נובעת מתחלואה טבעית.

            פסק הדין הורה לוועדה להתייחס לחוות הדעת של דר' גורדין מיום 16.1.11, לבדיקת מיפוי עצמות מיום 3.8.99 ולבדיקת C.T.  מיום 27.12.99.

7.         ביום 14.12.11 התכנסה וועדה רפואית לעררים בעקבות פסק הדין, בדקה את המערער, התייחסה למיפוי עצמות מיום 3.8.99 ול- C.T.  ע"ש מותני מיום 21.9.10.

            הוועדה ביקשה פענוח וצילומי C.T. ע"ש מותני שבוצע ביום 27.12.99.

8.         ביום 1.2.12 התכנסה הוועדה הרפואית לעררים פעם נוספת. המערער פנה לוועדה בכתב כי אין ביכולתו להמציא את בדיקת ה- C.T. אשר ביצע ביום 27.12.99.

            הוועדה התייחסה לפיענוח כפי שנרשם בפרוטוקולים של הוועדות הקודמות, ונימקה את מסקנתה:

"הודגם בלט דיסק אחורי מרכזי S1  -  L5  ללא לחץ על הירך או השורשים:

במיפוי עצמות מ- 3.8.99 לא קיימת בליטה בע"ש מותני.

ב- 3.5.01 נבדק על ידי ועדה רפואית לעררים אשר לא מצאה כל מגבלת תנועה בע"ש מותני.

בדיקת מיפוי העצמות שוללת פגיעה גרמית או רצועתית בע"ש מותני. בדיקת ה- C.T. מדגימה בלט דיסק קל ללא לחץ ...(?)... לאחר החבלה נמצא טווח תנועה מלא וחופשי של ע"ש מותני.

לאור נתונים אלה לא נמצא פגיעה טראומתית משמעותית אשר עלולה לגרום לשינויים שחיקתיים לכל אורך ע"ש מותני כפי שנמצא ב- C.T. מ - 21.9.10, שינויים אלה מקורם בתחלואה טבעית בלבד ואי לכך הוועדה מקבלת את ערר המל"ל ודוחה את ערר התובע וקובעת כי יש לבטל את הנכות שנקבעה בוועדה מדרג 1..."

9.         החלטה זו הינה מושא הערעור.

10.       טענות המערערת: